דיסני 30

בתור יליד שנות ה90 לדיסני היה חלק משמעותי וגדול מאוד בילדות שלי.השנים חלפו אבל יש דברים שלא השתנו: האהבה הגדולה לסרטים, לדיבוב המדהים של פעם, לשירים ולתחושת הנוסטלגיה. לעולם לא אפספס הזדמנות לצטט משפט מסרט כשיש הזדמנות ובו בזמן אתפלל שהצד השני יבין ויעריך את רפרנס. אז היום אני כמעט בן 33, והפרספקטיבה שלי בוגרת יותר, אני זוכה להבין דברים שלא הבנתי כילד.
אז מה אנחנו עושים פה בעצם? בקצרה, חופרים את חיינו על דיסני (וסרטי אנימציה של אולפנים נוספים). בהרחבה, אנחנו עוברים על הסרטים מפרספקטיבה בוגרת ומשווים אותה לצפייה שלנו בסרטים כילדים, נותנים את הדעת על השינוי שדיסני עוברת בחלוף השנים, והכי חשוב, המון סתלבט וצחוקים. איפה שאפשר מתי שאפשר וכמה שיותר.
אם גם אתם גדלתם על סרטי דיסני, פיקסאר, דרים וורקס, פוקס וכו׳… הפודקאסט הזה הוא בדיוק עבורכם.
רגע לפני יציאה לפגרה חצינו שוב את הכביש לאולפני דרים וורקס, כדי לדבר קצת על סרט שהוא אולי המותג השני בגודלו של דרים וורקס – קונג פו פנדה. מעבר לכל שהקאסט עמוס במדבבים שהם שחקנים טופ, דרים וורקס לא מאכזבים ויוצרים סרט שהוא חוויה לכל המשפחה במלוא מובן הקלישאה. יש קטעי הומור מצויינים, התוכן לא בוטה מידי, המסרים הם לא פחות ממעולים וכל זה בהגשה של דוב פנדה צ'ארמר בחסותו של ג"ק בלאק הגאון. האזנה נעימה. סקדוש.










